חזרה לשגרה החדשה

אט אט חוזרים לשגרה, אבל לא לגמרי לאותה שגרה של "לפני המשבר", אלא לשגרה חדשה. מותאמת.

בעלי עסקים ומנהלים רבים חשים שהתקופה האחרונה זיכתה אותם בתובנות חדשות, ומתכוונים לאמץ חלק מהן וליישם בשגרה החדשה.

נתייחס לשני נושאים מהותיים, מבין נושאים רבים נוספים, שעולים כעת בארגונים רבים:

1. "הסתדרתי עם פחות עובדים בתקופה זו, מכיוון שחלק היו בחל"ת, על אותה כמות עבודה. כנראה שאני לא צריך את אותה כמות העובדים שהייתה לי קודם."

זה לא סוד שבארגונים רבים יש יותר עובדים ממה שנדרש.

זה נובע מתהליכים ומבנה שהתפתחו עם הזמן, ובעיקר מניהול הנושא. ניהול שלוקה בחסר.

כאשר בוחנים באופן תדיר את המבנה הארגוני, את הגדרות התפקידים ואת המשימות הנגזרות, מגיעים פחות למצבים שבהם יש עובדים (או מנהלים) שלא באמת נחוצים למערכת.

כאלה שניתן להסתדר גם בלעדיהם.

מה שחשוב, זה לנהל תהליך כזה של הצטמצמות, בצורה מושכלת, ולא על פי תחושה.

לבחון לעומק את ההנחה שבוצעה אותה כמות עבודה, להבין מה הדבר דרש מהעובדים שכן עבדו.

לנסח בצורה מדויקת את הגדרות התפקיד החדשות ואת המשימות של כל עובד ומנהל. את תחומי האחריות.

לוודא ש"הכל מכוסה", ושלא נותרו נושאים פתוחים.

חשוב גם לנהל את הנושא ברגישות מול העובדים שהתייתרו. לא "למשוך" אותם אם לא נדרש, לאפשר יציאה מכובדת ומוקירת תודה על הזמן והמאמץ שנתנו, ולנסות ולסייע בדרכם החדשה.

בכל זאת, תקופה לא פשוטה בחוץ.

2. "אפשר להמשיך ולעבוד מהבית, זו הזדמנות אדירה לעובדים, שיוכלו לנצל את זמנם טוב יותר, לחסוך זמן נסיעה, ולהרוויח אותה משכורת בפחות שעות עבודה. אני אחסוך שכירות על משרדים גדולים, ואצמצם גם בזה"

עבודה מרחוק לא בהכרח מתאימה לכולם.

כאשר משוחחים עם עובדים, שהתבשרו כי הארגון/המחלקה עוברים לעבוד מרחוק, עולים מספר חששות, שחשוב לקחת אותם בחשבון.

עובדים חוששים בהיבט הטכני, ומהפרעה לשגרת הבית: "אין לי אפילו שולחן מתאים", "בבית אני עובדת בפינת אוכל, זה הפריע לכולם". "אני גר אצל חמותי, חייב לצאת מהבית בבוקר"

עובדים חוששים בהיבט הרגשי: " אני חייב לעשות סיבוב בבוקר, לשמוע מה שלום כולם", "אני חוששת מהבדידות"

עולה חשש מיכולת ההפרדה בין הבית לעבודה. מתי מתחיל ומתי נגמר כל אחד מהם.

וחשש מרכזי נוסף, שפחות מדובר, החשש מפגיעה בתחושת הערך העצמי: "איך אני נראה בעיני אחרים/משפחה אם במקום לקום בבוקר ולצאת לעבודה אני מתיישב בפינה שלי.."

לכל אחד מהחששות יש מקום.

כדאי לחשוב על פתרונות ביניים, המשמרים הן את תחושת הערך והן את שגרות העבודה. למשל:

יום אחד במשרד לכלל העובדים ובו ישיבת צוות ופגישות עבודה אישיות. הדבר נותן מענה לבעיות וסוגיות מקצועיות וכן מפגש חברתי.

עמדות "חמות" בשטח מצומצם, המאפשרות למי ש-4 ימים בבית הם יותר מידי בשבילו, להגיע ולעבוד מהמשרד, ואף להיות/לעבוד עם עובד נוסף שבחר בכך. במידת הצורך – חלוקה מאורגנת של ימי השבוע.

פגישות קצרות יומיות "מרחוק", להתנעת היום או לסגירתו.

סיוע בארגון סדר היום ובתפעול של עבודה מרחוק.

ועוד.

מנהל שמתכוון לאמץ מודל שכזה, חשוב שייקח בחשבון שייתכן שיהיה לו מחיר. שייתכן שיהיו עובדים שהדבר לא יתאים להם, והדבר ידרוש גיוסים מחודשים ואף עלול לערער את היחידה.

ולכן, הקשבה לתחושות העובדים וביצוע של מהלך כזה בתיאום ותוך כדי שיתוף פעולה, משמעותיים מאוד.

הרי מהלך שכזה לא יצליח "בכוח", אלא רק בהירתמות של העובדים.

להכוונה נוספת בנושא, ולייעוץ עסקי, צרו קשר.