שתיקת הכבשים
הפעם בנושא ניהולי.
לפעמים, יש בארגון מנהל, לרוב ותיק, שההנהלה לא ממש יודעת מה ואיך הוא/היא עושה.
נכון, זה אופייני יותר לארגונים שמערך משאבי האנוש שלהם צעיר או פחות מנוסה, אבל לא רק.
המנהלים הבכירים מתרצים את זה לעצמם ב "סומכים עליו", ופחות או יותר נותנים לו/ה לעשות מה שרוצים בטריטוריה שלהם.
אבל, לא תמיד "שקט תעשייתי" משמעו שהכל בסדר.
לעיתים ה"שקט" מחביא מאחוריו התנהלות לא נאותה של המנהל ואף התעמרות שקטה.
אז למה את/ה כמנהל בכיר/בעלים לא יודע על זה?
לפעמים פשוט העובדים מעדיפים לשתוק. צוברים, מבליגים ומכילים, וברגע הראשון האפשרי עוזבים.
להתנהגות הזו צורות ופנים רבות.
דוגמא די עדכנית, מארגון לא קטן בכלל:
מנהלת מזמנת פגישה בנושא מקצועי עם מנהל נוסף ואחת העובדות שלה.
במהלך הפגישה, המנהל הנוסף, משתלח ומעליב את העובדת בצורה חסרת תקדים.
המנהלת מתעלמת באלגנטיות. היא יודעת שאת התוכן לדברים המשפילים היא סיפקה לחבר/קולגה שלה המנהל הנוסף, כבר לפני הפגישה.
מנהל ששותק כשמעליבים עובד שלו, כאילו העליב בעצמו. חוסר התגובה והעמדת המנהל הקולגה במקומו, כאילו הוציא את המילים מפיו שלו עצמו.
מה יקרה בהמשך?
העובדת מתלוננת במשאבי אנוש –התלונה זוכה להתעלמות (זוכרים? סומכים עליהם)
שאר העובדים מודעים ומכירים את הנושא, כולל את המילים המדויקות בהן השתמש המנהל, ואת שתיקת הכבשים של המנהלת הישירה.
העובדת כבר מזמן לא שם..
המנהלת תמשיך להחליף עובדים בקצב היסטרי – 9 עובדים בשנתיים וחצי, 7 כבר לא שם.
המנהל המתעמר – כולם נזהרים ומתרחקים ממנו, סימנו לעצמם לא להיכנס איתו לעניינים מקצועיים.
ההנהלה הבכירה באלם/שוק/דום שתיקה.
זהו מאזן שגוי שניתן ונכון לשנותו!
מה חשוב לדעת:
בעידן שלנו כיום לא ניתן להתעלם מכשלים ניהולים. אם זה קורה אצלך בארגון יש אחריות ניכרת עליך.
יש רמזים מקדימים – עובדים שפורשים בקצב שיא, מנהל שלא מצליח להחזיק עובדים לאורך זמן, תלונות עובדים ועוד. מערכת מנטרת וקשובה יכולה למנוע נזקים רבים של מנהל גרוע בארגון.
יש קשר בין שימור עובדים לשימור לקוחות – כאשר העובדים סופגים התנהלות כזו ביומיום, את/ה יכול/ה להיות בטוח/ה שזה יוצא גם באינטראקציות עם לקוחות.
ולא צריך שזה יהיה עובד שספג את זה ישירות, ההשפעה ניכרת גם בקרב עובדים ששמעו על כך.
Leave A Comment